Hester Panim - The Hidden God (References)

Here are the references for the shi'ur I prepared for Shavu'ot: "Hester Panim - The Hidden God":

בס"ד

Hester Panim – The Hidden God (References)
(שבועות תשס"ה)

1

יחזקאל פרק ח', י"ב
(יב) וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ כִּי אֹמְרִים אֵין יְדֹוָד רֹאֶה אֹתָנוּ עָזַב יְדֹוָד אֶת הָאָרֶץ:

Ezekiel 8, 12
Then said He unto me: 'Son of man, hast thou seen what the elders of the house of Israel do in the dark, every man in his chambers of imagery? for they say: The LORD sees us not, the LORD hath forsaken the land.'

2

דברים ל"א
(יז) וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: (יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים:

Deuteronomy 31
17 Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day: Are not these evils come upon us because our God is not among us? 18 And I will surely hide My face in that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned unto other gods.

3

רש"י, דברים ל"א, י"ז
והסתרתי פני - כמו שאיני רואה בצרתם.

Rashi, Deuteronomy 31, 17
And I will hide My face - As if I don't notice their suffering.

4

אבן עזרא, דברים ל"א, י"ח
וטעם הסתר אסתיר - שאם יקראו אלי לא אענה. והמשל כאדם שלא יראה ולא ידע מה יעשה, וכן מנהג לשון לדבר בכפל. ובעלי הדקדוק יבינו זה.

5

רבינו בחיי, דברים פרק ל"א, י"ח
"ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" - כבר הזכיר למעלה "והסתרתי פני מהם" והוא הסתר פנים של גלות בבל, ועתה יחזור הסתר פנים פעם אחרת ובלשון כפול, למען הודיעך כי לא יהיה ההסתר הזה זמן מועט כראשון אך יהיו זמן רב בהסתר פנים, וירמוז לגלותנו זה שאנחנו עומדים בו בהסתר פנים כפול.

6

רמב"ן דברים פרק לא, י"ז-י"ח
... כי על כל הרעה הגדולה שעשו לבטוח בע"ז יסתיר עוד פנים מהם, לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני הגאולה, ויעמדו בהבטחת פני רחמיו (ויקרא כ"ו, מ"ד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו'" עד שיוסיפו על החרטה הנזכרת וידוי גמור ותשובה שלימה, כמו שנזכר למעלה (דברים ל', ב'): "ושבת עד ה' אלהיך וגו'".

7

ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, ח"א, נ"ו, ג'
כי יש שתי הסתרות. וכשה' יתברך נסתר בהסתרה אחת, גם כן קשה מאוד למוצאו. אך אף על פי כן, כשהוא נסתר בהסתרה אחת, אפשר לייגע ולחתור עד שימצא אותו יתברך, מאחר שיודע שהשם יתברך נסתר ממנו. אבל כשה' יתברך נסתר בהסתרה בתוך הסתרה, דהיינו שההסתרה עצמה נסתרת ממנו, אזי אי אפשר כלל למצוא אותו, מאחר שאינו יודע כלל מה' יתברך. וזה בחינת (דברים ל"א) 'ואנוכי הסתר אסתיר', דהיינו שאסתיר את ההסתרה, שלא ידעו כלל שה' יתברך נסתר. ואזי בוודאי אינו יכול למצוא אותו יתברך, מאחר שאינו יודע כלל שצריך לבקש אותו יתברך, כי אינו יודע כלל שה' יתברך נסתר ממנו, כי ההסתרה עצמה נסתרת כנ"ל.

8

תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, נ"א.
רבי יעקב בר אביי בשם רבי אחא מייתי לה מן הדא: "וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו" (ישעיה ח', י"ז). אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר לו הקב"ה למשה: "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים ל"א, י"ח). מאותה השעה "וקויתי לו" שאמר לו בסיני: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים ל"א, כ"א)...

9

רש"י ישעיה ח', י"ז
"וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו" - אין לך נבואה קשה כאותה שעה שאמר משה (דברים ל"א): "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" ואף בו ביום הבטיחם: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו (דברים ל"א, כ"א).

10

דברים ל"ב, כ'
וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם:

Deuteronomy 32, 20
And He said: 'I will hide My face from them, I will see what their end shall be; for they are a very forward generation, children in whom is no faithfulness.

11

תנא דבי אליהו זוטא פרק י"ב
משלו משל למה"ד, למלך שהיו לו עבדים והיו יושבין מעבר לחומה של ברזל והיה המלך מכריז עליהם ואומר: כל מי שירא אותי והוא אוהב אותי יעלה על החומה של ברזל ויבא אצלי. וכל מי שהוא עולה על החומה של ברזל בודאי הוא ירא את המלך והוא אוהב את המלך, וכל מי שאינו עולה בוודאי הוא אינו ירא את המלך והוא אינו אוהב את המלך. מאותן שעלו על החומה לאותן שלא עלו איזה מהן חביב? הוי אומר אותן שעלו על החומה.

12

חולין קל"ט:
אמרי ליה פפונאי [אנשי העיר פפוניא] לרב מתנה: ... אסתר מן התורה מניין? אמר להו: "ואנוכי הסתר אסתיר"

13

בבלי שבת פ"ח.
"ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות י"ט, י"ז) - אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: "קימו וקבלו היהודים" (אסתר ט', כ"ז) - קיימו מה שקיבלו כבר.

14

"שפת אמת" שבועות
[במעמד הר סיני] ראו בני ישראל בחוש ממש שאי אפשר לסור מעם השם יתברך שהוא חיי החיים... [אבל בימי אחשוורוש] ראו הנס בתוך הטבע, והבינו כי הטבע הוא רק הסתר, אבל בפנימיות הוא רק חיות התורה.

15

הרבי מליובאויטש, שיחות לפורים, התשכ"ט
ומבואר בהדרושים, שכללות החילוק בין זמן הגלות לזמן שבית המקדש הי` קיים, הוא, שבזמן שבית המקדש הי` קיים היו רואים נסים בגלוי... מה שאין כן בזמן הגלות נעשה מעמד ומצב של העלם והסתר, וכמאמר רבותינו ז"ל אסתר מן התורה מניין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, שלכן נקרא הגלות בשם לילה, היפך זמן הגאולה (ועל דרך זה בזמן שבית המקדש הי` קיים), שעל זה נאמר והי` לך הוי` לאור עולם, שזהו מעמד ומצב של אור ויום. והרי החילוק שבין לילה ויום הוא, שגם בלילה ישנם כל עניני המציאות כמו ביום, אלא שאין רואים אותם.

16

ישעיהו מ', כ"ז-כ"ח
לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְדֹוָד וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר:
הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם יְדֹוָד בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ:

Yeshayahu 40, 27-28
27 Why sayest thou, O Jacob, and speakest, O Israel: 'My way is hid from the LORD, and my right is passed over from my God'? 28 Hast thou not known? Hast thou not heard that the everlasting God, the LORD, the Creator of the ends of the earth, fainteth not, neither is weary? His discernment is past searching out.

17

רש"י, ישעיהו מ', כ"ח
נסתרה דרכי מה' - העלים מנגד עיניו כל מה שעבדנוהו והמשיל עלינו אותם שלא ידעוהו:
בורא קצות הארץ וגו' אין חקר לתבונתו - ומי שיש לו כח כזה וחכמה כזו הוא יודע את המחשבות למה הוא מאחר טובתכם אלא כדי לכלות את הפשע ולהתם את החטאת ע"י היסורין:

18

רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג',פרק י"ז
כן מופיעה בדברי החכמים תוספת שאינה מופיעה בגוף התורה, והיא שחלקם אמרו: ייסורין של אהבה. כי לפי דעה זאת יש שפוגעים באדם פגעים לא בגלל חטא שֶקָּדַם, אלא כדי שירבה שׂכרו. זאת היא גם שיטת המעתזלה. אך אין כתוב בתורה לעניין זה.

Rambam, Guide for the Perplexed, Part 3, Ch. 17
The same principle is expressed in all sayings of our Sages. But they contain an additional doctrine which is not found in the Law; viz., the doctrine of" afflictions of love," as taught by some of our Sages. According to this doctrine it is possible that a person be afflicted without having previously committed any sin, in order that his future reward may be increased; a view which is held by the Mu'tazilites, but is not supported by any Scriptural text.

19

רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג',פרק נ"א
עלה בדעתי עכשיו היבט נפלא מאוד של עיון שעל-ידו נפתרים ספקות ומתגלים סודות אלוהיים. כי כבר הסברנו בפרקי ההשגחה שלפי מידת שׂכלו של כל בעל שׂכל תהיה ההשגחה בו, לכן האדם שהשׂגתו שלמה, ששׂכלו ממשיך להיות עם האל תמיד, תהיה ההשגחה עליו תמיד. אך האדם שהשׂגתו שלמה שבמשך זמן-מה התרוקנה מחשבתו מהאל, ההשגחה עליו תהיה רק בשעה שהוא חושב על האל, ותסור ממנו בשעה שהוא עסוק... אמונה זאת נכונה, לדעתי, גם על סמך לשון התורה. הוא יתעלה אמר: "והסתרתי פָנַי מהם והיה לאכֹל ומצאֻהו רעות רבות וצרות" (דברים ל"א, י"ז). ברור שאנחנו הסיבה להסתרת הפנים הזאת ואנחנו עושׂים את החציצה הזאת. זה דברו: ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשֹה (שם, י"ח). ואין ספק שדין היחיד כדין הציבור.

Rambam, Guide for the Perplexed, Part 3, Ch. 51
An excellent idea presents itself here to me, which may serve to remove many doubts, and may help to solve many difficult problems in metaphysics. We have already stated in the chapters which treat of Divine Providence, that Providence watches over every rational being according to the amount of intellect which that being possesses. Those who are perfect in their perception of God, whose mind is never separated from Him, enjoy always the influence of Providence. But those who, perfect in their knowledge of God, turn their mind sometimes away from God, enjoy the presence of Divine Providence only when they meditate on God; when their thoughts are engaged in other matters, divine Providence departs from them… This principle I find also expressed in the Law. Comp." And I will hide my face them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall betall them: so that they will say in that day, Are not these evils come upon us, because our God is not among us ?" (Deut. 31, 17). It is dear that we ourselves are the cause of this hiding of the face, and that the screen that separates us from God is of our own creation. This is the meaning of the words:" And I will surely hide my face in that day, for all the evils which they shall have wrought" (ibid. 31, 18). There is undoubtedly no difference in this regard between one single person and a whole community.

20

האר"י הקדוש
אך ככלל אין זו כוונת הרמב"ם. ודאי שהאדם נמסר בידי הטבע, אך אין זה שולל השגחה פרטית, אלא שהיא מסתתרת בתוך הטבע. "אכן אתה אל מסתתר…" (ישעיה מה טו). "הסתר פנים" -אין פירושו שחס וחלילה "עזב ד' את הארץ" (יחזקאל ח יב. ט ט). הוא יתברך נמצא, אך מסתתר, "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים" (שיר השירים ב ט). ההשגחה הכללית חודרת דרך כל הפרטים.

21

תלמוד בבלי, סנהדרין ק"ד.
"היתה כאלמנה" (איכה א'). אמר רב יהודה אמר רב: כאלמנה, ולא אלמנה ממש. אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אליה.

22

קהלת רבה פרשה ט'
בר קפרא ור' יצחק בר קפרא אמרי: לאשתו של בולדריס (=מושל) שהיתה מקשטת עצמה בפני שכינותיה. אמרו לה שכינותיה: בעלך אינו כאן, בפני מי את מקשטת עצמך? אמרה להון: בעלי מלח הוא. אם יזדמן לו מעט רוח תכף יבא ונמצא עומד למעלה מראשי. לא מוטב שיראה אותי בכבודי ולא בניוולי? כך "בכל עת יהיו בגדיך לבנים מן העבירות ושמן על ראשך אל יחסר" (קהלת ט', ח') ממצוות ומעשים טובים.