This Blog Has Moved


New Address:

All posts are available in the new blog

Please do not post any comments here. Go to the new address to comment. Thank you.

Wednesday, May 27, 2009

Travelling and Swine Flu

I travelled through 6 different airports this past week, and witnessed the different attitude in each to the swine flu scare:

Ben Gurion airport, Tel Aviv (departing): nothing, not a mention anywhere

Incheon airport, Seoul (arriving): a health form and a quick temperature scan before immigration

Gimpo airport, Seoul (departing): nothing

Haneda airport, Tokyo (arriving): a health form, hand washing with antiseptic liquid and a one-by-one thermal temperature scan before immigration, a form to carry while in Japan with contact information if symptoms occur

Narita airport, Tokyo (departing): nothing

Pudong airport, Shanghai (arriving): a detailed health form, the air crew took temperaure of each passenger, upon landing – scary looking uniformed quarantine officials came on board and checked each passenger again for fever, another inspection before immigration

Pictures from inside the Air China aircraft, after landing in Shanghai, a definite “Cassandra Crossing” moment:



Couple of observations:

  • Countries don’t care about those leaving, only about those entering. What about all the talk of international cooperation? Wouldn’t it make sense to stop infected people getting on the plane in the first place?
  • The outbreak numbers don’t match the level of inspection (Japan has hundreds of cases yet its inspection is less strict than that of China, with 11 cases).

(By the way: I tried to post this while in Shanghai, but the connection to the Blogger server was blocked. Not only for posting, but also for viewing the blog. No access to YouTube either. Welcome to the People’s Republic of China!).

Tuesday, May 19, 2009

The Pope in Israel

I didn’t follow much the news about the Pope’s visit to Israel last week. I once had the pleasure to shake the Pope’s hand. Not this one, but the previous, previous, previous one. The one just before the one that was (probably) killed. At the time I didn’t realise how momentous the moment was. I guess it was due to my young age; I was barely a teenager.

Anyway, so because I didn’t follow the news, I was happy that Jon Stewart summarised the Pope’s visit for me.

The Funniest Car Review I’ve Read

Honda Insight 1.3 IMA SE Hybrid

Tuesday, May 05, 2009

The Road, by Cormac McCarthy

The Road is probably the worst book I could have chosen to read on the week before my son’s Bar Mitzvah.

The Road McCarthy tells the story of the journey of a father and son across America, westwards towards the sea. Following an unspecified catastrophe – probably a nuclear holocaust or a global warming disaster – humanity is almost wiped out entirely, as are most species. The few humans still alive are organised mostly into bands of cannibals hunting other humans for survival. The landscape is desolate and covered with ash, no plants grow and the sun is obscured by dark clouds. This catastrophe happened years ago and the boy was born shortly thereafter, so this is the world he knows. His mother committed suicide, after she lost all hope, blaming the father he had no courage to do the right thing. The father agonises over his decision to “carry the fire” and wonders whether he’ll have the courage to kill his own son if worse comes to worst.

Reading this book literally made me feel sick. I had no idea this is what I was getting into; I bought the book because I read somewhere that McCarthy is worthy of a nobel prize. The writing is surprisingly simple and non-pretentious, adding to the overwhelming effect of the story. The horror scenes come out of nowhere and are like a punch in the stomach. I’m not going to go into much detail about the plot as I resolved to try and forget this book the minute I finished reading it.

Fat chance; this is a book that will haunt the reader for a long time, especially if the reader is a father to a small boy.

Sunday, May 03, 2009

Letter to Our Son

This weekend we celebrated our son’s Bar Mizvah.

Over the past few months I gathered some divrey Torah from rabbis and greetings from family and friends, to compile a small booklet for the occasion. It wasn’t easy to keep this little project a secret, but we managed. He got to see the booklet (24 pages) for the first time only on his birthday, last Friday.

The booklet ends with a letter to our son, the text of which I copy here (sorry, Hebrew only):


מכתב מאמא ואבא

ז' אייר תשס"ט, 1 במאי 2009

הרמב"ן פותח את האגרת לבנו בפסוק: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח). עם הגיעך לגיל מצוות, ראינו לנכון לכתוב לך מספר דברים שיהיו, בעזרת השם, בבחינת מוסר שתשמע ותורה שלא תיטוש

אגרת הרמב"ן מודפסת בסידור שלך. הקפד לקרוא בה מדי פעם בפעם. עצותיו, על אף שנכתבו לפני מאות שנים, הן עצות נבונות ונכונות גם היום

אתה ילד נבון וסקרן, הניחן בכושר זכרון נפלא. הקפד לשים לב תמיד לפרטים. הקשב לא רק למילה הנאמרת אלא גם לדברים שנרמזים ואינם נאמרים. שמור על היכולת להסתכל על המציאות בצורה רחבה, שכן זו תאפשר לך להבחין בין עיקר לטפל ולקבוע סדר עדיפויות הגיוני ובריא

מגיל צעיר אתה אוהב לקרוא ספרים. קרא בתנ"ך באופן קבוע, שכן הוא "ספר הספרים". למד הרבה גמרא, ובעיון, שכן התלמוד טומן בחובו יסודות חשובים: ראייה רחבה עם ירידה לפרטים, חשיבה עקבית המלווה בהסתכלות ביקורתית וקביעת מסקנות מעשיות תוך קבלת דעות מנוגדות. ככל שתעמיק בלימוד תורה, כך תלמד להעריך יותר את המורשת של עמנו, מורשת שאתה חלק ממנה

אמר החכם באדם: "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם" (קהלת ז, יח). אל תגביל עצמך לתחום אחד ברכישת ידע. עולם ומלואו פתוח בפניך וכל שעליך לעשות הוא לטפח ולהזין את יצר הסקרנות שבך, וללקט מכל הטוב העומד בפניך. אך זכור: לא כל מה שכתוב הוא בהכרח גם נכון. למד להתייחס בביקורתיות לכל דעה

כבד כל אדם באשר הוא אדם, יהודי ושאינו יהודי, גם אם אינך מסכים לדעותיו או לאורח חייו. היה רגיש לרגשותיהם של אחרים והשמר פן תלבין פני אחרים בשוגג. הקשב מבלי לשפוט. אל תתגאה על הבריות וטפח את מידת הענווה, היא מידתו של אבי הנביאים. זכור, כי המשפחה היא העוגן היציב ביותר בחייך, ממנה באת ואליה תוכל לפנות גם בעת צרה, שכן היא תהיה תמיד שם בשבילך

כבן נאמן לעמך ולמדינתך זכור כי המשולש "עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל" הוא משולש שווה צלעות. אל תזניח צלע אחת על חשבון צלע אחרת. אל תיגרר אחר אלו שינסו לשכנע אותך שהיאחזות ברגב אדמה חשובה משמירה על חיים משותפים תקינים עם חברך השומר על מצוות אחרות ממך. המדינה היא אמצעי, ולא מטרה

חכמינו זכרונם לברכה לימדונו ש"דרך ארץ קדמה לתורה" וכן ש"אם אין קמח אין תורה". כלכל אורחותיך כך שלא תצטרך לא לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואתם. דאג לעמוד על רגליך שלך לפני שתחליט, בבוא בעת, להקים משפחה ולקחת בכך אחריות גם על חייהם של אחרים

אתה נכנס לעולם המבוגרים, עולם המשלב טוב ורע, עצב ואושר. אל תיפול לעצת היצר הרע המפתה אותך להתמקד בחצי הכוס הריקה. גם ברגעים הקשים ביותר אל תתן לכעס או ליאוש להשתלט על חייך. האחז באושר ומקד את מחשבותיך ומעשיך בדברים טובים. והחשוב מכל: "דע לפני מי אתה עומד", וכך לעולם לא תהיה לבד

אם רק תרצה, תוכל: אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום! כי לא חלום הוא… יענקל'ה רוטבליט

בננו היקר, אנו מעבירים לך באהבה להבה קטנה דולקת: את המורשת, הנסיון והידע שירשנו ושצברנו. אם תתעלם מהלהבה, או חלילה תתייחס אליה בזלזול, היא עלולה לכבות. אך אם תדע לטפל בה נכון – מתי לגונן עליה ומתי לאפשר לה לנשום אויר בכוחות עצמה – אזי היא תאיר לך ותחמם אותך גם בלילות האפלים ביותר. ובבוא היום, תוכל אתה להעביר את הלהבה לילדיך שלך

אוהבים עד אין קץ

אמא ואבא